מה עושים כשיש שביתה

עוד בארץ הוזהרנו בדבר השביתה שמתרחשת היום בפריז. ההסתדרות המקומית מוחה על הרעת תנאי הפנסיה או משהו כזה. משמעות הדבר היא שאין תחבורה ציבורית סדירה (מטרו) ורחובות רבים סגורים לתנועה כדי לאפשר את קיומה של הפגנה בעניין. הזה. תחזית מזג האויר הבטיחה גשם להיום. נו, מה עושים ? כלום. הולכים ברגל לאן שאפשר ונהנים לראות שהתחזית היתה שגויה. אין גשם ואין בטיח. הבוקר שהתחיל קצת מעוננצ'יק, הולך ומתבהר בהדרגה, והכל נהיה ממש קלאסי לטיול רגלי. הולכים לחנות ספרים מקסימה ברחוב בריטני,

 אח"כ הולכים להזדהות עם המפגינים בכיכר רפובליק, קופצים למלון טיילור הסמוך שבו גרנו בביקור הראשון בפריז ומעיפים בו מבט נוסטלגי, בדרך קונים סלסלות של תותי שדה ואוכמניות ויורדים עליהן על ספסל בגן ציבורי סמוך. אחה"צ הולכים לכיוון הסיין ובדרך מוצאים עוד חנות ספרים מלאה כל-טוב בשם MONA LISAIT.

 מרים מתנחלת שם ומתמוגגת ואני ממשיך לכיוון הנהר לעבר גשר PONT MARIE. המסיביות האלגנטית של הגשרים ושורות הבתים שבצידי הנהר נותנות מושג על העוצמה של העם היושב כאן. לראות ולהתפעל, לראות ולהעריץ. חבירה של כוחותינו ומאמץ נוסף מביאים לכך שגם הצד הנשי של המשפחה מגיע לבסוף אל גדת הנהר, והסיין משיב על כך תודה שקטה,זורמת וירקרקה.

שבים הביתה לארוחת צהריים של טורטליני ברוטב קרם-פרש וגבינות המלווה ביין מכרמיו של הברון דה רוטשילד, לא פחות ולא יותר.

עוד סיבוב בערב, הפעם כוס בירה צוננת בבית קפה ברחוב בריטני, יושבים עם הפנים לרחוב בסגנון פריזאי, אבל החתיכות המשגעות לא עוברת ברחוב אלא דווקא יושבות בשולחן לידנו. זה הבונוס.

חוזרים "הביתה", ויאללה, למיטה.

מחר פוגשים את אווה בטוילרי ובערב מסיבת ראש שנה אצל רייץ'.

תמונות מהיום נמצאות כאן.

להתראות !