מוישי לפונטנבלו
מלון תרמליה בוישי נפרד מאיתנו ומחפצינו. כל דבר צריך קוד פה, האינטרנט, השער בכניסה והשער ביציאה. סדר זה סדר. כנראה שיש בוישי השפעות ארוכות טווח של מי שגר פה לפני כמה עשרות שנים.
תרים קצת את העיר, בין אם במגמת סופרמרקט בלתי-נמנע ובין אם במגמה תיירותית, אם כי לא מעמיקה במיוחד. מי וישי יצא שמעם למרחוק ומימים ימימה, כנושאים תכונות רפואיות מופלאות לשותים מהם ולרוחצים בהם, מה שגרם לעיר להיות מוקד תיירותי מזה דורות. בגן הציבורי שבמרכז העיר, יש פרומנדה מקורה בסגנון אר-דקו (מרים רווה נחת ומצלמת ללא הרף) המובילה לאולם ענק, אף הוא באותו סגנון, שבו ברזיות מברזיות שונות, השופעות ממי הבריאות של המקום. יש כנראה רמות חוזק שונות למים הנ"ל, ויש הגורסים (ואולי אף יש שלטים המכריזים על כך, לקוראי הצרפתית שבינינו) כי לשתייה של סוגים מסויימים של מים אלו יש צורך במרשם רופא. עיתותינו אינן בידינו לילך לקופ"ח המקומית ולהמתין בתור עם דוברי צרפתית נחמדים ככל שיהיו, כך שאנו מסתובבים עוד קצת בבניינים ההיסטוריים שמסביב, מסתפקים בברזייה הנמצאת במקום אחר, אף הוא היסטורי, ממלאים שני בקבוקים קטנים ויוצאים לדרכנו במגמה כללית פריזה.
הכוונה היא למצוא מקום לינה שהוא כשעה נסיעה מפריז, כדי שנספיק להחזיר את המכונית מחר בזמן לגאר דה נור, ולגמור את הלוגיסטיקות בנחת. המשימה אינה קלה, ככל שמתקרבים לפריז מגלים שהמלונות הולכים ומתמלאים. לא ברור למה.
הסוף הוא שאנו מוצאים מלון לא רע בפונטנבלו ע"ש ירום הודו קיסרנו נפוליון מנוחתו עדן. עוד סיור קצר להכרת הרחוב בו את גרה ילדה, קצת אינטרנט במשורה (תשלום נוסף...) והופה חרופה.
כל התמונות כולל אלה שעוד לא פורסם הפרק שלהן מופיעות כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה