פריז, היום השלישי, ערב ראש השנה.
היום מתחיל קצת גשום, ואנחנו קובעים פגישה עם אווה הפריזאית בבית קפה מול הטוילרי. קצת חריקות בקניית כרטיסים במטרו, אבל מהר מאד מתעשתים ועולים על הפסים. שתי תחנות עד הבסטיליה בקו 8עוד 5-6 תחנות עד לטוילרי בקו 1 לא לשכוח לאיזה כיוון אנחנו רוצים. פגישה נרגשת עם אווה, ארוחת בוקר צנועה בסגנון צרפתי, אווה נאלצת לקום כשעדר של פקחים מסתער על מכוניתה החונה במקום קצת חריג, ואנחנו מתפצלים לחצי שעה : המשכילים והתרבותיים הולכים להשתקע בחנות ספרים סמוכה, והקיבוצניקים עם השכל ברגליים עושים גיחה חפוזה לטוילרי ולקונקורד. עוד פיצול : כוח מ' מסתער על H&M ועל C&A, וכוח א' מבצע גיחה חפוזה לנוטרדם ולשוק פרחים הסמוך לה. פגישה מחודשת, גיליתי את הכניסה ל-לה האל, סיבוב קצר וה"ביתה" לסטודיו.
בערב אנחנו מתארחים אצל רייץ' ומויש ידידינו, למסיבת ראש השנה. שמחה והילולה, טווח הגילים של המשתתפים נע בין 19 ל-92. השולחן ערוך בהידור רב עם שיק צרפתי וחן רב, והאוכל טעים ובשפע. בליל השפות שנשמע ליד השולחן מסגיר משהו מההיסטוריה של המסובים : צרפתית, עברית ויידיש משמשות בערבוביה ומוסיפות תיבול לאוכל המוגש. נפרדים בתודה ומויש מקפיץ אותנו לדירתנו הצנועה אשר ב-THORIGNY . משתדלים לארוז כמה שאפשר כי מחר צריך להזדכות על הדירה, לשכור מכונית ב-Gar De Nord ולצאת לדרך.
מפריז לעמק הלואר
ראש השנה ליהודים. טוב, לצרפתים זה לא כל כך מזיז, והאמת, גם אני לא ממש מקפיד על המסורת. קם מוקדם ונוסע לתחנה הצפונית האמורה כדי לקחת את הרכב וגם לעשות סיור מוקדם בשטח, לבדוק איפה יוצאת הרכבת ללונדון, איפה מפקידים חפצים, איפה השרותים וכל כיוצא בזה זוטות. הרכב עונה על הציפיות, אמנם גיר ידני, אבל כל השאר בסדר גמור : מרווח, מחשב דרך, כל מיני התראות קירבה מכל הפינות ומראה שמתקפלת לבד כמו שמרים אוהבת. גם ה-GPS מתחבר ומתנהג למופת ומדבר בעברית שוטפת גם פה בצרפת. הייתם מאמינים ? אני מזדחל בפקקים לדירה, מעמיסים את הפקלאות, סוגרים עניינים עם אוליבייה ולדרך.
בדרך ללואר הם התקדמו לאט, עברו בתחנות אך הקטר שם לא עמד. תחנה ראשונה : אורליאן. ז'אן ד'ארק זוכרים ? בהתחלה ניווטנו לפרברים שיותר נראים כמו תוניס עילית, או חולון מזרח, אבל די מהר מצאנו את הדרך לעיר העתיקה עם הקתדרלה וכל המונומנטים האופייניים, בית ז'אן ד'ארק, כיכר שארל דה גול, ועוד כיו"ב מקומות חשובים.
מכאן מפליגים לבלואה. גם פה יש עיר עתיקה ובניינים וגשר וכל המאפיינים של ערי הלואר, אבל האמת שאנחנו טרודים יותר בלמצוא מקום לינה ללילה וגם משהו לאכול. מנסים לשלב בין השניים ומחפשים מסעדה שיש בה גם אינטרנט שנוכל באמצעותו להזמין מלון, ואכן מקום כזה נמצא אחרי כמה נסיונות סרק, אלא שהאוכל שם לא היה משהו שכדאי לדווח עליו לעורכי מדריך מישלן ודומיו. אבל מלון נמצא בסופו של דבר.
כמו המסעדה כך גם המלון, מג'וייף למדי, ללא אינטרנט חופשי, גם שני הכוכבים שיש לו בדירוג הם הגזמה פרועה. השטיח בחדר שקיבלנו רטוב, מחליפים חדר. החדש מסריח מסיגריות. אין לנו כוח לעוד החלפות, שיהיה. פקיד הקבלה דווקא היה נחמד וקואופרטיבי ועשה ככל יכולתו לסייע בידינו.
בלואה, שברני, שנונסו, טור ואזאי
דווקא ישנו לא רע. מוותרים על ארוחת בוקר, ונוסעים. מטרה ראשונה : טירת שברני. אחת מטירות החובה בלואר. מקבלים מושג על העוצמות הכלכליות וההנדסיות של הצרפתים. מבנה ענק, עם כל השנצים והגדילים האפשריים, ניצב בליבה של אחוזה ענקית עם גנים מטופחים, דשאים ענקיים מלוא כל העין, ומוקף יער עבות כמו ש-100 קרנות קיימות לא יצליחו לנטוע בחיים. והבפנים, אף הוא מעיד על עושר כלכלי ואמנותי, אפשר לומר שבראוותנות לא קטנה.
את התמונה משלימה עדת כלבי ציד שנביחותיהם נישאות למרחוק היוצאת לריצת בוקר עם המד"ס, שצעקותיו הרמות וצליפות שוטו מזכירות מאלף אריות בקרקס.
עשינו V על שברני, ואומרים ל-GPS שיקח אותנו לעיר טור, ואם אפשר שיעצור בדרך בטירת שנונסו. אם שמתם לב, היום הוכרז רשמית כיום של טירות. טירת שנונסו והאחוזה המקיפה אותה יותר גדולות משברני, אך נראה שהן פחות מלוקקות. אם אני לא טועה, הטירה שם היא המודל של הטירה של וולט דיסני, המופיעה הן בסרטים של דיסני כמעין לוגו, ואף בדיסנילנדים למיניהם כדגם מוקטן אך חלומי. גם שם העוצמה הארכיטקטונית באה לידי ביטוי. הטירה בנויה על ערוץ נהר, וחלקים גדולים שלה מוקפים תעלות מים אדירות ממדים. הטירה נמצאת בשיפוצים ומוקפת חלקה בפיגומים שפוגעים קצת בשלמות, אבל זה בהחלט שולי.
משם נסענו לטור, הסתובבנו קצת בעיר העתיקה וברחוב השוק בחיפוש אחרי ארוחת צהרים הגונה, אך מלבד שווארמה, קבב ופיצות לא מצאנו משהו רציני. הצרפתים סוגרים את המסעדות בשלאף שטונדה. הסתפקנו בקפה חזק וטוב עם אקלייר מצויין במילוי קרם קפה, והמשכנו לכיוון אזאי. לפי הברושורים שראינו בכל מיני מקומות, עושה רושם שהטירה של אזאי היא מהנחמדות, כך שהוחלט לראות אותה מחר בבוקר ולסיים בזאת את פרק הטירות. בכניסה לאזאי נתקלה עינינו במלון, Hotel Des Chateaux , החלטנו לבדוק והתמקמנו. גיחה לסופרמרקט הקרוב בשביל תקע חשמלי למחשב ועוד דבר או שניים, ארוחת ערב במלון, בחברת קבוצת אופנוענים צרפתיים מצד אחד וקבוצת פנסיונרים סקנדינביים מצד שני מסיימת את היום השני בעמק הלואר. לילה טוב .
היום מתחיל קצת גשום, ואנחנו קובעים פגישה עם אווה הפריזאית בבית קפה מול הטוילרי. קצת חריקות בקניית כרטיסים במטרו, אבל מהר מאד מתעשתים ועולים על הפסים. שתי תחנות עד הבסטיליה בקו 8עוד 5-6 תחנות עד לטוילרי בקו 1 לא לשכוח לאיזה כיוון אנחנו רוצים. פגישה נרגשת עם אווה, ארוחת בוקר צנועה בסגנון צרפתי, אווה נאלצת לקום כשעדר של פקחים מסתער על מכוניתה החונה במקום קצת חריג, ואנחנו מתפצלים לחצי שעה : המשכילים והתרבותיים הולכים להשתקע בחנות ספרים סמוכה, והקיבוצניקים עם השכל ברגליים עושים גיחה חפוזה לטוילרי ולקונקורד. עוד פיצול : כוח מ' מסתער על H&M ועל C&A, וכוח א' מבצע גיחה חפוזה לנוטרדם ולשוק פרחים הסמוך לה. פגישה מחודשת, גיליתי את הכניסה ל-לה האל, סיבוב קצר וה"ביתה" לסטודיו.
בערב אנחנו מתארחים אצל רייץ' ומויש ידידינו, למסיבת ראש השנה. שמחה והילולה, טווח הגילים של המשתתפים נע בין 19 ל-92. השולחן ערוך בהידור רב עם שיק צרפתי וחן רב, והאוכל טעים ובשפע. בליל השפות שנשמע ליד השולחן מסגיר משהו מההיסטוריה של המסובים : צרפתית, עברית ויידיש משמשות בערבוביה ומוסיפות תיבול לאוכל המוגש. נפרדים בתודה ומויש מקפיץ אותנו לדירתנו הצנועה אשר ב-THORIGNY . משתדלים לארוז כמה שאפשר כי מחר צריך להזדכות על הדירה, לשכור מכונית ב-Gar De Nord ולצאת לדרך.
מפריז לעמק הלואר
ראש השנה ליהודים. טוב, לצרפתים זה לא כל כך מזיז, והאמת, גם אני לא ממש מקפיד על המסורת. קם מוקדם ונוסע לתחנה הצפונית האמורה כדי לקחת את הרכב וגם לעשות סיור מוקדם בשטח, לבדוק איפה יוצאת הרכבת ללונדון, איפה מפקידים חפצים, איפה השרותים וכל כיוצא בזה זוטות. הרכב עונה על הציפיות, אמנם גיר ידני, אבל כל השאר בסדר גמור : מרווח, מחשב דרך, כל מיני התראות קירבה מכל הפינות ומראה שמתקפלת לבד כמו שמרים אוהבת. גם ה-GPS מתחבר ומתנהג למופת ומדבר בעברית שוטפת גם פה בצרפת. הייתם מאמינים ? אני מזדחל בפקקים לדירה, מעמיסים את הפקלאות, סוגרים עניינים עם אוליבייה ולדרך.
בדרך ללואר הם התקדמו לאט, עברו בתחנות אך הקטר שם לא עמד. תחנה ראשונה : אורליאן. ז'אן ד'ארק זוכרים ? בהתחלה ניווטנו לפרברים שיותר נראים כמו תוניס עילית, או חולון מזרח, אבל די מהר מצאנו את הדרך לעיר העתיקה עם הקתדרלה וכל המונומנטים האופייניים, בית ז'אן ד'ארק, כיכר שארל דה גול, ועוד כיו"ב מקומות חשובים.
מכאן מפליגים לבלואה. גם פה יש עיר עתיקה ובניינים וגשר וכל המאפיינים של ערי הלואר, אבל האמת שאנחנו טרודים יותר בלמצוא מקום לינה ללילה וגם משהו לאכול. מנסים לשלב בין השניים ומחפשים מסעדה שיש בה גם אינטרנט שנוכל באמצעותו להזמין מלון, ואכן מקום כזה נמצא אחרי כמה נסיונות סרק, אלא שהאוכל שם לא היה משהו שכדאי לדווח עליו לעורכי מדריך מישלן ודומיו. אבל מלון נמצא בסופו של דבר.
כמו המסעדה כך גם המלון, מג'וייף למדי, ללא אינטרנט חופשי, גם שני הכוכבים שיש לו בדירוג הם הגזמה פרועה. השטיח בחדר שקיבלנו רטוב, מחליפים חדר. החדש מסריח מסיגריות. אין לנו כוח לעוד החלפות, שיהיה. פקיד הקבלה דווקא היה נחמד וקואופרטיבי ועשה ככל יכולתו לסייע בידינו.
בלואה, שברני, שנונסו, טור ואזאי
דווקא ישנו לא רע. מוותרים על ארוחת בוקר, ונוסעים. מטרה ראשונה : טירת שברני. אחת מטירות החובה בלואר. מקבלים מושג על העוצמות הכלכליות וההנדסיות של הצרפתים. מבנה ענק, עם כל השנצים והגדילים האפשריים, ניצב בליבה של אחוזה ענקית עם גנים מטופחים, דשאים ענקיים מלוא כל העין, ומוקף יער עבות כמו ש-100 קרנות קיימות לא יצליחו לנטוע בחיים. והבפנים, אף הוא מעיד על עושר כלכלי ואמנותי, אפשר לומר שבראוותנות לא קטנה.
את התמונה משלימה עדת כלבי ציד שנביחותיהם נישאות למרחוק היוצאת לריצת בוקר עם המד"ס, שצעקותיו הרמות וצליפות שוטו מזכירות מאלף אריות בקרקס.
עשינו V על שברני, ואומרים ל-GPS שיקח אותנו לעיר טור, ואם אפשר שיעצור בדרך בטירת שנונסו. אם שמתם לב, היום הוכרז רשמית כיום של טירות. טירת שנונסו והאחוזה המקיפה אותה יותר גדולות משברני, אך נראה שהן פחות מלוקקות. אם אני לא טועה, הטירה שם היא המודל של הטירה של וולט דיסני, המופיעה הן בסרטים של דיסני כמעין לוגו, ואף בדיסנילנדים למיניהם כדגם מוקטן אך חלומי. גם שם העוצמה הארכיטקטונית באה לידי ביטוי. הטירה בנויה על ערוץ נהר, וחלקים גדולים שלה מוקפים תעלות מים אדירות ממדים. הטירה נמצאת בשיפוצים ומוקפת חלקה בפיגומים שפוגעים קצת בשלמות, אבל זה בהחלט שולי.
משם נסענו לטור, הסתובבנו קצת בעיר העתיקה וברחוב השוק בחיפוש אחרי ארוחת צהרים הגונה, אך מלבד שווארמה, קבב ופיצות לא מצאנו משהו רציני. הצרפתים סוגרים את המסעדות בשלאף שטונדה. הסתפקנו בקפה חזק וטוב עם אקלייר מצויין במילוי קרם קפה, והמשכנו לכיוון אזאי. לפי הברושורים שראינו בכל מיני מקומות, עושה רושם שהטירה של אזאי היא מהנחמדות, כך שהוחלט לראות אותה מחר בבוקר ולסיים בזאת את פרק הטירות. בכניסה לאזאי נתקלה עינינו במלון, Hotel Des Chateaux , החלטנו לבדוק והתמקמנו. גיחה לסופרמרקט הקרוב בשביל תקע חשמלי למחשב ועוד דבר או שניים, ארוחת ערב במלון, בחברת קבוצת אופנוענים צרפתיים מצד אחד וקבוצת פנסיונרים סקנדינביים מצד שני מסיימת את היום השני בעמק הלואר. לילה טוב .
קריאה מהנה ביותר! אשריכם שאתם נמצאים בתוך כל היופי הזה. וגם אנחנו לא מתלוננים.
השבמחקדורית ורן